HaAmbat

ישנן שתי דעות רווחות (שאני המצאתי בזה הרגע) לגביי סיקור של אלבומים: הראשונה גורסת כי עדיף שהמבקר יכתוב את הביקורת אך ורק לאחר כמה שמיעות בודדות של האלבום, כדי ליצור ביקורת אובייקטיבית כמה שניתן (להוציא עובדות אחרות כמו דעתו של המבקר על אלבומיו הקודמים של האומן, אם יש כאלה, ו/או דעה קדומה כזאת או אחרת). הדעה השנייה, כמובן מתייחסת לעניין הסובייקטיבי. כאשר כבר יש חיבור מוחלט ליצירה, או לחילופין- חוסר הזדהות עם המוזיקה.
הבעיה עם שתי הדעות הרווחות הללו, היא שהן בעצם לא קיימות באמת, מכיוון שאין דבר כזה ביקורת אובייקטיבית. וזה רק מה שהופך את זה להרבה יותר קשה לגשת לביקורת, הן בתור כותב והן בתור קורא.
לכן זכרו ילדים, כל ביקורת היא סובייקטיבית ומשתנה בהתאם למשתינים – נקודה

Don’t take it personal