Kings of Leon – Only by the Night

אף פעם אי אפשר להגיד "יותר מדי" על שירים טובים באלבום, אבל מצד שני גם אף פעם אסור להגיד "אף פעם". האלבום החדש של קינגס אוף לאון נשמע כמו אוסף של שירים שנשכחו אי שם במגירה, באוסף של סוף שנות התשעים, וכן, לא נעים להגיד, אבל גם באמ. טי. וי 2. אבל היי זוהי בהחלט לא קללה כשמדובר באחת הלהקות הטובות שיצאו מהערוץ הזוועתי הזה. אלה שכולם נשמעים כמוהן אבל גרוע יותר, אלה שתמיד אומרים את השם שלהם כשרוצים להגיד שנותרו פה ושם עוד להקות טובות.

OBTN הוא מסוג האלבומים שמפיל אותך בשיר הראשון- ללא ספק הפסגה של האלבום- מותיר אותך צמא לעוד צלילים מרגשים ויפים כאלה, אבל ברגע שאלבום מתקדם מהרצועה השנייה והלאה, אתה מבין שאולי מיקומו של השיר ממלא תפקיד חשוב והוא להפנט את המאזין, ולגרום לו להאמין ששאר הקטעים באלבום טובים כמוהו. אך כמה שרציתי שזה יקרה, כמה שניסיתי לשכנע את עצמי על רמת טיבו של האלבום- הם לא מצליחים להתעלות עליו, להתפתח ולענות על הנוסחה שיוצרת אלבום קלאסי שתמיד כיף לחזור אליו ולגלות רצועות נוספות שהתחבאו להן בסוף האלבום. ראה ערך: אלבומם הקודם Because Of The Times, שסימל נקודת מפנה בסאונד ובמוזיקה שהם עשו. אך Closer הצליח במידה מסוימת לחפות על כך שמפה אפשר רק לרדת.

בתור מישהי שעדיין לא הוציאה אלבום מופת, אין לי הזכות לבוא בטענות; אין ספק שהשירים טובים, אבל הם לא מספיק טובים כדי ליצור את הזרימה הנכונה. אולי הם השתדלו יותר מדי להתרחק ממה שעשו, אולי הם הרגישו שהשיער שלהם לא מספיק ארוך, ואולי הם סתם עוד להקת אמ טי וי, מוגבלת בלהיטים ובכישרון טבעי.